נירה ביטל בחקר תולדות ארץ ישראל בתקופה העות ' מאנית יש מקום מרכזי לחקר קורות הרפואה . הרופאים ובתי החולים בירושלים בשלהי התקופה . אולם מועט הוא המחקר מזווית הראייה של פעילות האחיות , השוזרת היבטים של המשכיות בעשייתן של נשים עם חידוש הכובע מהתמקצעות , ' כמהלך ההיסטוריה הייתה עשייה סיעודית קשורה במקרים רבים בארגונים דתיים דוגמת הסיעוד הגברי בימי הביניים באירופה ובארץ ישראל , שהיה קשור בין השאר למסעות הצלב , ומן המאה השבע עשרה - לפעולות מסדרי נזירות בצרפת . כמקצוע נשי העובר תהליכי חילון הופיע הסיעוד באמצע המאה התשע עשרה בגרמניה ובבריטניה . והוא קלט אל שורותיו בעיקר נשים מן המעמד הבינוני והנמוך . ירושלים של העת ההיא הייתה מוכת תחלואה ומגפות , תנאי התברואה בה היו קשים ואוכלוסייתה זקנה , ענייה ונזקקת לעשייה סיעודית , אך המרקם החברתי והדתי של האוכלוסייה המקומית לא הלם התפתחות מסוג זה . בחברה רב עדתית ורב תרבותית זו היו התפקידים של מקצוע הסיעוד נתונים כידיים שובות ומשונות . ב & 188 פורסמה פקודה מטעם הממשל האוסרת עיסוק ברפואה , ברוקחות ובמיילדות בלא 2 תעודה מוכרת , אך הסיעוד לא נכלל ברשימת העי...
אל הספר