שמואל כולרצקי זו כיצד נוהגת השפה ברצפים פתטיים הכרוכים בקשיי הגייה ? 1 . 1 הימנעות מרצפים פתטיים שאינם אופטימליים : תיאור כללי כל שפה טבעית משתמשת במכלול אמצעים המיועדים להימנע מרצםים פונטיים שאינם אופטימליים , ביז עיצורים בין תנועות . להלן כמה דוגמאות . א . כדי להימנע מעיצור כפול ניתן ( 1 ) לבטל את ההכפלה , למשל yasanu < yasan + nu ( ישבר );' ( 2 ) לחסום את התהליך הגורם ליצירת העיצור הכפול : בעור : ^ / < / katav + a katva ( כתבה ) נשמטת 7 , n , a / xagega < / xagag - fa ( חגגה ) חלה רק רדוקצייה e ' b ילא השמטה מלאה , כדי למנוע את יצירת הרצף 3 ) ; gg ) להפעיל דיסימילציה : ( mikxol < mixxo ( מכחול ) . ב . לעתים לא רחוקות נמנעת הגייה רצופה של עיצור קולי ועיצור בלתי קולי . כדי שרצף כזה יהיה אחיד כקוליותו והגייתו תהיה קלה יותר , הקוליות ( או היעדר הקוליות ) של אחד הסגמנטים מוטמעת בסבמנט שלפניו . למשל yizgor < yisgor ( יסגור ) . yitkor < yidkor ( ידקור ) . מדובר כאסימילציה לכל רבר - כמו החיכוך של בגדכפ " ת , המחיל את האופי הממושך ( continuant ) של התנועה על העיצור הפוצץ והמיועד גם הוא...
אל הספר