ג'מוס והשמות הנרדפים לו

חזי מוצפי דברי פתיחה ג ' מוס הוא השם השגור בלשוננו המדוברת לבהמה ממשפחת הפריים ששמח המדעי . Bubalus bubalis מרצאר של הגימוס בנרפי המים של תת היבשת ההודית ושל דרום מזרח אסיה , והוא מרבה לשהות בביצות ובנהרות כדי לצנן אה גופו הממועט בלוטות זיעה . העדויות הברורות הראשונות על הופעתו בארצנו אינן קודמות לתקופה האסלאמית - שליטי הח ' ליפות מבית אמיה ( 750 - 661 לספירה ) חעכירו עדרי גימוס מתת היכשת ההודית לאזורנו . ומאז המאה השמינית הלך ונפוץ הגימוס במשק הערכי בארץ כבהמה עבודה ובמקור לחלב לבשר ולעורות ( עמר וסרי ; וירח ) - ייבוש ' הביצות בשלהי השלטון העיתומאני ובתקופת המנדט הבריטי הביא להתמעטות חגימוסים בארץ , ובתום מלחמת העצמאות כמעט לא נותר מהם שריד . כיום ניתן לצפות בברייה זו בשמורת החולה , כשמורת בלפוריה שבעמק יזרעאל ובשמורה עין אפק שבעמק זבולון , רבן מגדלים ג ' מוסים להכנת מיצרי חלב , בעיקר גבינת מוצרלה , במושב ביצרון הסמוך לגדרה ובמושב חניאל שבעמק חפר . להלז נדון בשמות שנתכנה בהם הג מוס בלשון העבריה לתולדותיה , וככלל זאת בספרות ההלכה , במחקר הזואולוגי , בספרות היפה , במילונים ובעברית המדוב...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית