חיים אי כהן 1 1 יכרון לשאת אלוני ז "ל מוקיר הלשון העברית מחקרה וחוקריה צורתה של המילה שרעה , על ניקודה זה , ידועה לכאורה ראינה מעוררת שאלה . כך היא מוכרת ליודעי עברית , כך היא מנוקדת במילרנים ובשאר ספרי שימוש . וכך היא ידרעה גם בטקסטים מנוקדים - מהם טקסטים קלאסיים כסידרר התפילה , שבו היא מופיעה לא מעט , בעיקר בפיוטים המשולבים בו . המילה מקראית היא , אלא שבמקרא לא מצאנוה אלא בצורת הנסמך ובנטייה : " קול שועת בת עמי " ( ירמיהר ח , יט ); ץשרעתי לפניו תבא " ( תהלים יח , ז ); "ותעל ^ ןעתם " ( שמות ב , בג ) ועוד . צוררת נטויות אלו מאפשררת שחזררה של יותר מצורת נפרד אחת : rpfg הידרעה > על דרך מלכה - מלכתי ) , שרעה ( על דרך רוחה - ךוחתי ; רהשווה זיווג מילים זה במקרא : לךרחתי לשרעתי [ איכה ב נו , ( 1 ובדרך רחוקה של ' לכאורה אף ק 1 ועה ( על דרך חשכה - חשכת ) . ' ראולם מה שלא נמצא במקרא , צורה נפרד מפורשת שועהז ככר נמצא בספררת חז " ל , רכך אנו קוראים למשל בספרי דברים , כו ( מהדורת פינקלשטיין , עמ ' : ( 39 " עשרה לשונות נקראת תפלה - זעקה שועה נאקה " ( ומקבילות ברברים רבה ב , א רבמדרש תנחומא ואתחנן ...
אל הספר