וברורות , אפילו מנוקדות , המצטרפות למילים ולמשפטים , ובמקרים אחרים - אותיות שאינן יוצרות מילים כעלות משמעות , ואף שיבוטים המבקשים להיראות כאותיות ; אץ זה אלא שהצייר השתמש בדוגמה שסיפק לו איש יודע עברית , ולפי למדנותו של האיש וטיב הדוגמה - האותיות שבציור , בדרך כלל נראה שהולביין לא ייחס חשיבות לתוכן הדברים הכתובים , שבין כה וכה לא היה כיכולתו של הקהל לקרוא אותם , וביקש אותיות עבריות רק לשם מתן " אווירה אותנטית " לציוריו . אפשר לחלק את הציורים האלה לשלוש קבוצות לפי נ > שאיהם : בית המקדש , בגדי הכוהן הגדול , נושאים שונים . אנו נתאר את הציורים לפי הסדר העולה של דיוקן ואמינותו של האותיות העבריות שבהם . . 1 נושאים שומם במוזאון של בזל נמצא ציור המתאר את מותח של מרים ; משה ברש כותב עליו דברים אלו : " ניכרים כבירור צירופי אותיות עבריות , אף כי לא יכולתי לצרף אותן למילים כעלות משמעותי ' ( ברש , עמ ' , ( 146 בציור " מריס וישו " שבהינדלאכג רקומות על השרוול הימני של תאם אותיות עבריות רואים כעשרה סימני כתב בתוך שתי מסגרות מלבניות , אלא שרק הסימנים הראשונים ניתנים לפיענות , והס האותיות נ , ק , ב , ו...
אל הספר