קריאה ראשונה בחיבורי התנאים יוצרת בנו את ההרגשה שבלשונם צירוף הסמיכות וצירוף של מחליפים זה את זה בחופש גמור . ואמנם אנו מוצאים " חיטי תרומה " ( תרומות יא , ו ) לעומת " חיטין שלחוליף ' ( תרומות ה , ט ) , " אגודות השום והבצלים " ( פאה ו , י £ לעומת " אגודות שלירק " ( תרומות ד , יג ) " כלכלת תאינים " ( מעשרות ב , ד ) לעומת " כלכלות שלטבל " ( דמאי ז , ו ) , 1 " קורות שיקמה " ( שביעית ד , ה ) לעומת " סדן שלשיקמה " ( כלאים א , ח ) . על יד אלה משמש שימוש מועט מבנה שלישי , הוא כינוי חבור עם צירוף של , כגון " זה הוא גופן שלפרוזבול " ( שביעית , י , ד ) . האס יהיה אפשר למצוא בחנים המסדירים , ולו סדר חלקי , את השימוש ככל אחד מן המבנים התחביריים האלה בלשון חכמים ? נראה שהתשובה לשאלה הזאת היא חיובית , ושבדיקה יסודית תראה שיש תכונות סמנטיות המבחינות בין שמות המעדיפים מכנה אחד לשמות המעדיפים מבנה אחר , ולעתים אף כאופן בלעדי . אולם לא נעסוק כאן בבדיקה יסודית זו אלא כפרט אחד בלבד , והוא התניה מורפולוגיה הקובעת במצבים מסויימים איזה מבנה 2 ישמש . 3 ככר העיר מ " צ סגל שבלשון המשנה השימוש כשל שכיח כמיוחד כד...
אל הספר