4. סיכום

מסוימות שהיו דומיננטיות בשלבים מוקדמים בהתפתחות המערכת הלשונית , אך בהמשך חלה בהן נסיגה , ועל כן בסופו של דבר לא התוו את הכיוון שבו התפתחה השפה . בחינת העדויות הטקסטואליות מבהירה שהתופעות הנקרות בהן אינן ניתנות לצפייה מראש . בצד מגמות כוללות השבות ובאות לידי ביטוי בגזרות שונות של המערכת הלשונית פעלו גם תהליכים ייחודיים , לא צפויים , שאינם מצטרפים לידי הכללות ופעולתם ניכרת בתחום צר ומוגבל . הרגלי לשון שיש בהם מידה של שרירותיות השפיעו על עיצוב המערכת הלשונית לא פחות מכללים דקדוקיים הפועלים בחוקיות ברורה , ועל כן הבחינה המדוקדקת של חומרים טקסטואליים מן התקופה הכרחית אם ברצוננו לשרטט נאמנה את תהליכי ההתפתחות הממשיים שחלו בשפה . אחד הדפוסים החוזרים ועולים מחומר המקורות הוא ההבדל בקצב ההתייצבות של גזרות שונות של המערכת הלשונית . כאשר הפכה העברית ללשון המסגרת של חיי היישוב בראשית תקופת המנדט כבר הושגה מידה רבה של יציבות בגזרות מרכזיות של שימוש הלשון , וגרעין המערכת הדקדוקית המודרנית כבר עמד על כנו . לעומת יכולתם של כותבים בשלהי המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים לבחור במידה רבה של חופשיות בין ...  אל הספר