הצורך המתמשך להיאבק נגד השימוש בשפות זרות מעיד על פער בין המישור האידאולוגי , שבו הייתה הסכמה רחבה על היות העברית לשון היישוב , ובין המישור . 62 שם . וראו בעניין זה גם שביט , , 2008 עמ ' . 55 . 63 מודעה עירונית ללא תאריך , יולי , 1937 אוסף הכרזות , . V 2128 / 4 . 64 שם . וראו גם תצלום . 3 . 65 ראו גם שביט , ; 2008 הלמן , . 2002 המעשי , שבו שימשו בצדה לשונות רבות אחרות ואיימו על בכורתה . פער זה יצר מציאות מורכבת , שהשתקפה במידת מה של חוסר עקיבות ביחס לעברית . מנהגו של ביאליק , ממעצבי דמותה של העברית הכתובה , להזדקק ליידיש ביחסיו החברתיים לא היה חריג באקלים הלשוני של תקופת המנדט . רבים המקרים שבהם אישים וגופי ציבור שתמכו עקרונית בעברית מצאו את עצמם בהקשרים מסוימים מתנגדים לה או מטילים ספק בממשותה . אף עיריית תל אביב , שהקפידה על צביונה העברי של העיר הקפדה יתרה , לא תמיד שיתפה פעולה עם הדרישות הבלתי פוסקות של גדוד מגני השפה בעניין העברית , בייחוד אם נראו לפקידיה מוגזמות או בלתי ניתנות ליישום . אף על פי שתמכה בגדוד תמיכה כלכלית , הייתה שותפה עמו בפעולות למען העברית וטיפלה במסירות ברבות מטע...
אל הספר