את הארץ לברא . זה פרט , כידוע . אך על זו המלאכה לא נוכל לותר . גם בידי הבורא זה נמשך כשבוע , ואצלנו אולי זה דחוף עוד יותר . בטור " המחרשה הגדולה " שפורסם בתחילת 1952 בחר אלתרמן לצטט מדברי לוי אשכול , שר החקלאות באותה עת , בכנסת : "תחת מחרשת המתיישב החדש נמצאים כיום קרוב למיליון דונמים " . זהו , ללא ספק , שיר הלל למתיישב היהודי החדש , קרי העולה החדש ממזרח וממערב שהקים את ביתו בכפר ( ולרוב גם בספר ) . המשימה אינה קלה , הכישלונות קיימים , ובכל זאת צומח עם חדש , שה " ותיקים " , לרבות המשורר עצמו , לא קולטים את התופעה עד תומה : פקחים וסלחנים נשקיפה מגבה אל סנורים וליל , אך מיהו הסומא ? יש ונדמה כי א נ ו גוששים בתהו , ושם אל נכח ברק העששית באהל הנה פוקחות עינים ארץ ואמה . ( הפיזור - במקור ) פעם נוספת שאלתרמן התייחס לאשכול בטור , והפעם תוך אזכור שמו המלא , היה בשלהי , 1950 בעת שנערכו הבחירות המוניציפליות הראשונות במדינת ישראל . המשורר יצא לכיכר העיר תל אביב במוצאי הבחירות , ותיאר את האווירה והסיסמאות , תוך שאינו מסתיר למי נתונה אהדתו . תנועת הפועלים לדעתו היא הכוח העיקרי , שיש לחזקו . בבית הא...
אל הספר