הפעם אני מבקש לעסוק בכמה מהטורים , כמו גם משירי הזמר שלו , הנוגעים להתייחסותו של נתן אלתרמן למושבות . התייחסות זו אינה מובנת מאליה , שכן אלתרמן הרבה לכתוב על תל אביב עירו וכן על ההתיישבות העובדת , שהייתה במשך שנים רבות בשיא ההתעניינות הציבורית . כתיבתו על המושבות התרכזה בעיקר בשלוש מהן : כפר סבא , פתח תקווה וחדרה . לחדרה היה לו קשר מיוחד , שכן אשתו , השחקנית רחל מרכוס , הייתה בת חדרה . " הנפש יוצאת לכפר סבא" את מספר הטורים והשירים הגדול ביותר כתב אלתרמן על המושבה כפר סבא , שנוסדה ב 1903 ובמשך שנים נחשבה למושבה קטנה בינונית . מדוע כתב דווקא עליה ? אפשר להשיב , שכפר סבא נתפסה כמושבה חקלאית מסורתית , קרובה ובכל זאת רחוקה , המייצגת במידה רבה את עשרות המושבות שקמו בארץ בארבעים שנותיה הראשונות של ההתיישבות היהודית הפרטית , להבדיל מההתיישבות העובדת ( קיבוצים ומושבי עובדים ) . כפר סבא מופיעה בכמה משירי הזמר של אלתרמן , ובראש ובראשונה ב " טנגו כפר סבא " , שעוד ידובר בו . אולם זהו שיר מאוחר יחסית , מ . 1946 בתחילת , 1943 במסגרת תוכנית הרביו "והילד ישנו " של תיאטרון " המטאטא " , כתב אלתרמן את ...
אל הספר