ייתכן ויש לחשוב על יחסו של לוינס לארץ ישראל מתוך הפרספקטיבה הציונית ותחושות הגלות והגעגוע הנלוות לתפילה המסורתית לשיבת ציון , אולי גם מתוך נקודת המבט האמוציונאלית של העם היהודי שלאחר השואה והקמת מדינת ישראל . הדיון בנושא טעון וחשוב זה ייעשה בראש ובראשונה מתוך נקודת המבט הפילוסופית שלו , ומן האופן שבו היא מעצבת את ההגות היהודית שלו . לוינס מבקש לקרוא מחדש את המשמעות המקודשת המיוחסת לארץ ישראל בתנ " ך ובספרות התלמודית , אך הוא בוחן מחשבה זו לאור הפילוסופיה המערבית , ובצל המשמעויות המלחמתיות של תפיסות הטריטוריאליות והאדמה . המחשבה אודות האדמה בתוך השיח היהודי הדתי , עוסקת באופן שבו היא יכולה להפוך למקודשת , אך גם באופן שבו היא יכולה לעורר התייחסות פאגנית , ולאופן שבו היא יכולה לגרום לנקיטתם של מעשים בלתי מוסריים . השיח הפילוסופי יכול להנהיר את החשיבות העצומה שיש לאדמה בחיי האדם , את ההקשרים שבהם קושר האדם את זהותו באדמתו , את המוכנות של בני אדם להיהרג בשל אדמה , ומה שלא פחות חשוב מכך , נכונותם של בני אדם להרוג אחרים למענה , או מה שנחשב בעיניהם כפוטנציאל המיטיב הגלום באדמה . הפתיחה הנרחבת ...
אל הספר