פרק זה עסק בתהליכי כינון עמדת התיווך ב " ערבית " וניסה לחלץ את סוג החזרה וההתמקמות שתובעת עמדה זו מקבוצת הפלסטינים בישראל . הטענה המרכזית היא שעמדת התיווך התאפשרה עקב הבשלתם של תהליכים מבניים ביחס שבין קבוצת הפלסטינים למנגנוני המשטר הציוני שהיו קשורים למלחמת . 1967 בעקבות זאת ביקורת הספרות ב " ערבית " עברה תהליך מואץ של אקדמיזציה בהשתתפות סוכנים , מנגנונים ומוסדות שלטוניים ומקצועיים . שדה האקדמיה הישראלי לקח חלק פעיל בכינונה מחדש של ביקורת הספרות כצורת ידע / כוח אקדמית המונחלת לאקדמאים פלסטינים שהשתתפו בהקמת עמדת התיווך ה " ערבית " וראו וכתבו ממעמדם בתוך עמדה זו . מתוך החוקרים הציונים באקדמיה הישראלית שהנחו אקדמאים פלסטינים התמקדנו בששון סומך , בשל התפקיד המרכזי שמילא בתהליכי כינון " ערבית" בתקופה שלאחר מלחמת 1967 ובמיוחד בכינונה של עמדת התיווך . מחמוד ע 'נאים הוא אחד האקדמאים הפלסטינים הבולטים מבין תלמידיו של סומך . הן סומך הן ע ' נאים כתבו בשפה הערבית וכיוונו לציבור הקוראים הפלסטיני . בפרק הזה עקבנו אחרי פרסומיו של סומך על הספרות המצרית והערבית המודרנית ואחרי פרסומיו של ע ' נאים על ה...
אל הספר