בפתח המאה העשרים ואחת נראה כי הצופיות חוזרת לזירה הארץ ישראלית . לצד תחייה מחודשת של האחוות הצופיות בחברה הערבית , ניכר עניין רב בצופיות גם בקרב ציבור יהודי , המתבטא בהקמתן של מסגרות וקבוצות העוסקות בפילוסופיה ובפרקטיקה צופיות בקרב יהודים . להתעניינות בצופיות בישראל יש זיקה ישירה לרוחניות בנוסח " העידן החדש " , אך בה בעת לא ניתן לנתק אותה מהמציאות הפוליטית . רק מעט מהמופעים של התעניינות בצופיות , כגון התעניינות בשירה צופית ( לרוב בתרגומים לעברית מתרגומים שלה לאנגלית ) או בפרקטיקות צופיות , מנותקים מההקשר האסלאמי המקורי ומתקיימים בתוך " בועה רוחנית " , בדומה למה שקורה לעתים תכופות במערב . ברוב המקרים נוצר בישראל " שדה צופי " שהמשתתפים בו מודעים לייחודיות שלו , הקשורה במשיכה של יהודים לרעיונות שמקורם בציוויליזציה המוסלמית , משיכה שאינה מובנת מאליה אם מביאים בחשבון את המתח המעיב על יחסי יהודים ומוסלמים במציאות של הסכסוך הערבי - ישראלי . אכן , פעילויות שונות בשדה זה מעוצבות מתוך מוטיבציה לאתגר את השיח הקיים בנוגע לסכסוך . בחינת האופנים שבהם פעילים שונים כורכים יחד צופיות ועשייה בתחומי הדו ...
אל הספר