את הביטוי המובהק ביותר להתעניינות בצופיות ולהופעתו של " שדה חברתי " צופי בישראל אפשר לראות בייסודן של קבוצות , עמותות ומסגרות פעילות צופיות שונות , וכן בהקמת אחוות חדשות . בין אלה בולטות במיוחד " דרך אברהם " , קבוצה המדגישה דיאלוג בין יהודים ויהדות לצופיות , וקבוצות המתמקדות בלימוד הפרקטיקה המוולווית של הדרווישים המחוללים . מסגרות נוספות הן " בית בשארה " בתל אביב , שבו פועלות קבוצות שיח וקבוצות המתכנסות סביב פילוסופיה צופית , בפרט סביב תורתו של אבן ערבי , לסופי שבוע של לימוד , מדיטציה ושיחה . שיעורים וסדנאות בהשראה צופית נערכים גם במסגרות פרטיות , על ידי יזמים חברתיים שונים . פעילויות שונות אלו ראויות לדיון נפרד , החורג מתחומו של מאמר זה . בסעיף זה אתמקד בעיקר בשאלת המפגש עם האסלאם והמוסלמים במסגרות אלו . קבוצת " דרך אברהם " נוסדה כאחווה צופית יהודית - מוסלמית , אך דומה שנכון יותר לתארה כקבוצה יהודית בעיקרה שנותנת מקום מרכזי למפגש — עיוני ומעשי — עם הצופיות ועם מורים צופים . המייסדים העיקריים שלה היו אברהם אלקיים , פרופסור למיסטיקה יהודית , שיח ' ע ' סאן מנאסרה מאחוות הקאדריה בנצרת , ...
אל הספר