אחת הזירות שבהן מוצגת הצופיות כגשר אפשרי בין יהודים ישראלים לבין פלסטינים מוסלמים היא זו של פעילות למען " דו קיום " , הכוללת מפגשים בין יהודים לערבים אזרחי המדינה לצד יוזמות המבקשות לקדם הידברות בין יהודים ישראלים לבין הפלסטינים שמעבר לקו הירוק . מצד אחד מדובר בשדה חברתי שנדחק לשוליים ככל שהאכזבה מיוזמות שונות לפתרון הסכסוך גוברת ומשפיעה גם על היחסים האתניים בתוך ישראל . מצד אחר מדובר בשדה עמוס " שחקנים " וגופים שונים הפועלים בזירה מורכבת ובעייתית . עליית ההתעניינות בצופיות פתחה ערוצי פעולה חדשים בשדה חברתי זה . ואולם קיים מתח בין מעורבות רצינית בתחום הדו קיום שנותנת מקום גם לתרומה אפשרית של הצופיות , לבין שימוש בעייתי בשיח ' ים צופים וברעיונות צופיים כ " דקורציה " , שמטרתה לטשטש בשמה של " רוחניות " כלשהי , א פוליטית לכאורה , את ההכרח להתייחס לסוגיות יסוד המעצבות את היחסים בין קבוצות . קודם שנבחן בחינה מדוקדקת יותר את מפגשי הדו קיום ואת האופן שבו הצופים והצופיות משולבים בהם , ראוי לשאול מדוע בעצם נוטים צופים לקחת חלק בפעילות זו ? קרל ארנסט מציין כי בקרב אחוות צופיות רבות אפשר למצוא נט...
אל הספר