צופיות היא צורה של מיסטיקה בתוך המסורת המוסלמית . על כן מתעוררת השאלה אם אפשר להיות צופי בלי להתאסלם ? המרואיינים היהודים דיברו כולם על זיקה לצופיות , אך איש מהם לא הביע רצון להתאסלם . הם לא ראו שום סתירה בין יהדותם לבין אימוצה של דרך רוחנית מוסלמית , ויותר ממרואיין יהודי אחד דיבר על היהדות ועל האסלאם כעל שתי דתות הנתונות ביחסים סימביוטיים . המרואיינים המוסלמים רחשו כבוד לעמיתיהם היהודים כ " אנשי הספר " ( אהל אל כתאב ) והביעו סיפוק רב מהמגעים עמם . התנועה הצופית יהודית מימי הביניים , אשר רבי אברהם בן הרמב "ם ( מת 1237 ) מילא בה תפקיד מרכזי , הוזכרה שוב ושוב כמקור השראה וכממלאת תפקיד מכריע ביכולתם של המשתתפים היהודים לשלב ללא קושי תפיסות ופרקטיקות צופיות באמונתם היהודית . בנקודה זו כדאי לבחון לרגע את האטימולוגיה של המונח " צופי " , ועמה גם את התואר " מוסלמי " . לגבי הצופיות , מזכיר לנו וינסנט ג ' קורנל , ש " כיום זהו שם ללא מציאות , אך בעבר הייתה זו מציאות ללא שם " , ומוסיף כי דברים אלו נאמרו מפי אחד מראשוני הצופים והוסברו כך על ידי עלי אל הג ֽ ' וירי ( מת 1071 ) בספרו כשף אל מחג ' וב (...
אל הספר