הישות השיעית הראשונה בפלסטין התקיימה בין השנים , 1171 – 909 בתקופת המדינה הפאטמית . הפאטמים , שאימצו את הדת האסמאעילית , שלטו על אזורים שונים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון , לרבות מצרים , שהפכה למרכז המדינה הפאטמית . האסמאעיליה הופצה על ידי הפאטמים באמצעות תועמלנים שנשלחו לרחבי המדינה ואשר הגיעו בין היתר לפלסטין . הפאטמים ראו בפלסטין שער הכניסה לבגדאד הסונית . באותה תקופה נשלטה הארץ על ידי האח ' שידים . תוך פחות משנה כבשו הפאטמים את רמלה , את טבריה וערים אחרות . הם מינו בהן קאדים אסמאעילים והקימו בירושלים את " בית המדעים הפאטמים " ( דאר אל עלם אל פאטמיה ) , סניף של מוסד האם בקהיר , שתפקידו היה להפיץ את הדת האסמאעילית . יחסם הקשה של הפאטמים לאוכלוסייה המקומית בארץ לא פסח על העולמא הסונים . שניים מהבולטים שבהם , שאף עונו והוצאו להורג בשל התנגדותם לשלטון הפאטמי וסירובם לקבל את השיעה , היו אבו בכר אל נאבלסי ואבו אל קאסם אל ואסטי . במאה העשירית כבר שלטה האסכולה האסמאעילית בארץ . רבים מהתושבים המירו את דתם לשיעה , ומחצית מתושבי טבריה ושכם היו שיעים . נאצר ח ' סרו , מטיף אסמאעילי שביקר בארץ בשנת...
אל הספר