רקע היסטורי

השיעים מהווים כיום רק מעט יותר מעשרה אחוז מכלל המוסלמים בעולם . רובם חיים באיראן ובעיראק , ששם הם מהווים רוב מוחלט , וכן בלבנון , שבה הם מהווים רוב בקרב המוסלמים ושיעורם באוכלוסייה עומד על 45 – 40 אחוז . למרות היותם של השיעים מיעוט ברוב ארצות האסלאם , השפעתם על מהלך ההיסטוריה המוסלמית מכרעת . השיעה ( בעברית : " סיעה " ) , החלה את דרכה כקבוצה פוליטית במאה השביעית , ובתהליך שארך כ 300 שנה הפכה לקבוצה בעלת אידיאולוגיה דתית מגובשת ומובחנת מזו של האסלאם הסוני . בימי הביניים הופיעו זרמים שיעים שונים , אך רובם נעלמו לחלוטין מעל במת ההיסטוריה . הזרמים העיקריים שנותרו עד ימינו הם : הזידיה , שחסידיה מתרכזים בעיקר בתימן ; האסמאעיליה , שלפלגיה השונים יש ייצוג בתת היבשת ההודית ובמזרח אפריקה ; והאמאמיה , המהווה רוב באיראן ובדרום עיראק ואשר לה שלוחות גם בתת היבשת ההודית , באפגניסטן , בלבנון ובמקומות אחרים . הקביעה המקובלת שהאמאמיה היא הזרם השיעי המרכזי נשענת הן על העובדה שחסידיה , המונים בין 60 ל 90 מיליון איש , מהווים רוב מוחלט בקרב השיעה למן המאה השש עשרה ואילך , והן על ההכרה בתפקיד הפעיל שמילאה...  אל הספר