מבני קבר ואבני מצבה הוכחו לאורך עשורים של מחקר כמקור מתאים לבירורן של סוגיות גיאוגרפיות היסטוריות וחברתיות מגוונות וכמראה לתהליכים שונים שעוברת החברה הנחקרת . כך למשל , ממחקרה המקיף של מינה רוזן על טיפולוגיה של מצבות בבית הקברות היהודי באיסטנבול אפשר ללמוד על מגמות חדשות בהתפתחות החברה היהודית באיסטנבול בעת החדשה . מחקריה של אינגה מורטנסן על אבני המצבה בבתי קברות של נוודים בלוריסטן שבאיראן מלמדים על חדירתם של מנהגים שמקורם בתרבות העירונית לתוך חברה בעלת קודקס מנהגי נפרד ועל השינויים בתרבות החומרית של החברה בפרק זמן של יותר ממאה שנים . מחקרים שנכתבו באוריינטציה פילוסופית תיאורטית יותר , התמקדו בטבעו של בית הקברות כמרחב בעל ממשות ייחודית . מישל פוקו , למשל , במסתו הטרוטופיה , הציב את בית הקברות כמרחב חברתי ותיאולוגי שהווייתו מנותקת מסביבתו . אבריאל בר לבב דן במאמר רחב יריעה במקומו של בית הקברות בתוך המרחב התרבותי היהודי של ימי הביניים המאוחרים והעת החדשה . מחקרה של תמר אלכסנדר על הפתגם היהודי הספרדי בעת החדשה בחן את בית הקברות בהקשר של " תפיסת המקום " והמרחב התרבותי של יהדות ספרד . במאמ...
אל הספר