החברה הערבית המוסלמית בישראל , כמוה כחברה הערבית במזרח התיכון בכלל , היא חברה שתרבותה ואורחות חייה מוכתבים במידה רבה על ידי המנהג והמסורת . אחיזתם של אלה עמוקה עד כדי כך שהם שזורים בדת , ולעתים אף מתחרים בה . אחד הביטויים הבולטים לכך הוא אותו מנהג הידוע בשם צלחה , דהיינו השכנת שלום באמצעות פיוס . לפעמים המנהג והמסורת הם שמכתיבים מהלכים לסיום יריבויות וסכסוכי דמים , אף אם הדבר כרוך בהתנגשות עם ההלכה המוסלמית . השורש צ . ל . ח , על כלל המילים הנגזרות ממנו , מופיע בקוראן 169 פעמים . אחת המשמעויות של המונח " צלחה " היא שלום , וליתר דיוק השכנת שלום או הגעה , לאחר התהוות סכסוך , לכריתת ברית שלום . מנהג הצלחה שכיח ברוב ארצות ערב והמדינות המוסלמיות . מדובר בטקס המסמל את העובדה ששני הצדדים לסכסוך — שהוא במקרים רבים , סכסוך דמים — השלימו ביניהם . את הטקס מנהלים המתווכים , העוסקים בדיונים ובמשא ומתן בין שתי הקבוצות היריבות , ואלו נמשכים שבועות , חודשים ואפילו שנים . המתווכים מהווים את ועדת הצלחה , ובדרך כלל הם בוחרים או ממנים אדם שיעמוד בראשה . השימוש במוסד הצלחה , ששורשיו נטועים בתקופה הקדם אסלא...
אל הספר