במהלך העשורים האחרונים התפרסמו מחקרים רבים על בתי הדין השרעיים במדינת ישראל מאז כינונה . מחקרים אלו עוסקים בין היתר בשופטים ( קאדים ) הפועלים במסגרתם ובמאפייני פסיקת הדין שלהם . המחקרים המשפטיים גרידא מלמדים על חילוקי דעות בין מי שמזהים השפעה ניכרת של המשפט הישראלי על הפרקטיקה השיפוטית של בתי הדין השרעיים לבין מי שמבקשים להוכיח כי פרקטיקה זו מעוצבת מתוך דינמיקה פנימית הניזונה מתמורות בעולם ההלכה המוסלמית . מחקרים אחרים עושים שימוש בתובנות מתחום מדעי החברה ( בעיקר מדע המדינה ואנתרופולוגיה ) כדי להעניק פרספקטיבה תיאורטית והשוואתית רחבה לפעילותם של בתי הדין השרעיים . כך למשל נעשה שימוש במודל הפלורליזם המשפטי כדי להסביר את המציאות שנוצרה עקב אימוץ שיטת המילת העות ' מאנית , תחילה על ידי המנדט הבריטי , ומאוחר יותר על ידי מדינת ישראל , וכדי לנתח את היתרונות ואת החסרונות ששיטה זו טומנת בחובה מנקודת מבטה של המדינה . על פי שיטת המילת , כל עדה דתית מוכרת ( כולל הרוב היהודי ) זכאית לנהל שיפוט אוטונומי בענייני הפולחן והמעמד האישי של מאמיניה , ואילו בכל שאר התחומים המשפטיים השיפוט אחיד לכל אזרחי המד...
אל הספר