הרושם העולה מספרות המחקר העוסקת בהשלכותיה של האסלאמיזציה על היחסים בין מוסלמים לנוצרים בחברה הערבית בישראל , הוא שמגמה זו תרמה לערעור היחסים בין שתי העדות , בהדגישה את השונה ביניהן . מחקר השדה שמאמר זה מתבסס עליו מציג תמונה מורכבת יותר , ובה משמשים תהליכי האסלאמיזציה רקע להתגבשות של ארבעה זרמים עיקריים בחברה המוסלמית בישראל , אשר השונות בעמדותיהם העקרוניות והמעשיות בסוגיית היחס כלפי הנוצרים נעה על המנעד שבין שיתוף פעולה להתרחקות . את הזרם הראשון מהווים מוסלמים חילוניים המחזיקים בהשקפה פוליטית קומוניסטית או לאומית פלסטינית וכן מוסלמים שאינם מזהים את עצמם באופן מובהק עם נטייה פוליטית מסוימת , אך השקפת עולמם ליברלית באופן כללי . מחקרנו העלה שהנמנים עם זרם זה מקיימים מערכת יחסים משמעותית עם הנוצרים כמעט בכל תחום ( למעט נישואין ) , ושאלה המעורבים יותר פוליטית אף רואים בהם בני ברית מול המדינה היהודית ההגמונית . הזרם השני מורכב ממסורתיים שהתחזקו בדתם אך אינם מעניקים לה תוכן פוליטי ואינם נמנים עם תנועה או עם מסגרת ארגונית . בקרב אלה זוהתה בעיקר התרחקות מהנוצרים . אנשי התנועה האסלאמית מהווים את...
אל הספר