המאמר מתבסס כאמור על מחקר שדה . ככזה הוא מספק נקודת מבט ייחודית לחקר יחסי מוסלמים - נוצרים בישראל , העשויה להעשיר ולרענן את הגישות הרווחות בנושא זה בספרות . יתרונו של מחקר שדה טמון בכך שהוא מספק רמת פירוט גבוהה יותר ( יישובית וארצית ) ומאפשר ייצוג למגזרים באוכלוסייה שבדרך כלל אינם מקבלים ביטוי מספק במחקר , כגון קבוצות חברתיות ובעלי עיסוקים שונים . המחקר מבוסס על 87 ראיונות עומק עם חתך חברתי רחב ( מוסלמים ונוצרים , נשים וגברים בני * בעיקר עובדי מדינה בעלי תפקידים רלוונטיים . ** תושבי יישובים מעורבים שבהם גרים בני שלוש הדתות — מוסלמים , נוצרים ודרוזים . *** פחות זמינים לראיונות בשל מגבלות חברתיות ומסורתיות . גילים שונים המתגוררים במגוון יישובים ) . להשלמת התמונה בוצעו גם סקרי שדה במקומות ובאירועים מיוחדים , דוגמת התהלוכה השנתית של חג המולד בנצרת או ביקור האפיפיור בנדיקטוס ה 16 בעיר ב . 2009 מרבית המרואיינים היו מוסלמים ( 39 ) ונוצרים ( , ( 39 והיתר ( 9 ) יהודים ודרוזים . טווח הגילים של המשתתפים במדגם , מהם תושבי ערים ומהם תושבים כפרים , נע בין 20 ל . 91 טבלה 1 מציגה את מאפייני המרואיי...
אל הספר