זכותם של היהודים על הארץ

שאלת הזיקה היהודית לירושלים מייצגת חלק מדיון שמנהלים אנשי התנועה האסלאמית בסוגיה כללית יותר , והיא : האם יש ליהודים זכות כלשהי על הארץ ? ואם כן , האם מדובר בזכות המוקנית להם בדיעבד , או שמא אפשר אף להצדיק אותה הצדקה עקרונית ? שאלה כללית זו ממוקמת על קו התפר שבין התפיסה הדתית העקרונית לבין העמדה הפוליטית המעשית , ולכן אין זה מפתיע שבנקודה זו כבר מתחילים להתבלט ההבדלים בין שני הפלגים . ראשי הפלג הצפוני מכירים בקיומה של ישראל בבחינת מציאות פוליטית נתונה , אך קיום זה נתפס בעיניהם כזמני וכבלתי לגיטימי , ומשום כך , לשיטתם , אין התנועה האסלאמית יכולה להשתלב בחברה הישראלית . כמאל ח ' טיב , סגנו של ראאד צלאח , ביטא גישה זאת בתמציתיות בריאיון שנערך עמו בקיץ , 1997 זמן קצר לאחר הפילוג בשורות התנועה האסלאמית : " אני מכיר בעובדה שאנחנו חיים במדינת ישראל , אבל לא נסכים להיטמע בהוויה הישראלית , לא רעיונית , לא פוליטית , ובוודאי לא תרבותית . ההוויה הישראלית לא מייצגת אותנו בשום אופן " . בד בבד הוא גם הבהיר כי בעיניו כל הארץ היא הקדש אסלאמי , ולכן ליהודי שמהגר לישראל אין עליה שום זכויות , אף לא בהשוואה...  אל הספר