קברניטי התנועה האסלאמית מכירים בעובדה שהערבים המוסלמים הם מיעוט במדינה יהודית , אך העובדה שמדובר באוכלוסייה ילידית החיה בארצה והקונפליקט האתני לאומי בינה לבין אוכלוסיית הרוב מכתיבים , לתפיסתם , יחסי מיעוט - מדינה אחרים מאלה המתקיימים במערב בין מהגרים מוסלמים לבין המדינות הקולטות . לכן , למרות ההשראה שהם שואבים ממודל הקיום של המוסלמים באירופה , הם אינם נוטים לקבל אותו כפי שהוא . הם מציבים במקומו את רעיון " הקהילה הבלתי תלויה " , ובמרכזו התפיסה שעל המיעוט המוסלמי במדינה לבסס את יכולתו לספק את צורכי עצמו ולא להיות תלוי בחסדי הממסד . התנועה האסלאמית מכירה דה פקטו במדינת ישראל ואינה פועלת לחיסולה . קביעה זו תקפה גם לגבי מנהיגי הפלג הצפוני חרף העובדה שהם מאמצים קו בדלני רדיקלי , אינם משתתפים בבחירות לכנסת , לרשויות המקומיות ולהסתדרות , נמנעים מלעתור לבג " ץ ונוקטים צעדי החרמה אחרים . האידיאל של ראשי התנועה האסלאמית הוא להקים מוסדות חלופיים , אך בלי לשבור את הכלים ותוך התחשבות באילוצים שהמדינה מטילה עליהם . הם משתמשים בכללי המשחק הדמוקרטי כדי לשרוד וכדי לקדם את מטרותיהם . יחסם למדינה ולמוסדו...
אל הספר