התחייה האסלאמית בישראל ניכרה בתחומי החיים השונים של הציבור המוסלמי בישראל , בעיקר למן משנות ה 70 המאוחרות : לבוש דתי , רעלות , צעירים מגודלי זקן , חנויות המוכרות מוצרים כשרים על פי דיני האסלאם ( חלאל ) וריבוי של מוסדות אסלאמיים הפכו לחלק מרכזי בנוף של היישובים הערביים כיום . אם בעבר היו רק המבוגרים פוקדים את התפילות במסגדים , הרי מעתה החלה להסתמן נוכחות גוברת של הצעירים בתפילות , ובהתאמה לכך גדל בהתמדה מספר המסגדים . תחייה דתית זו זכתה לתשומת לב של חוקרים מדיסציפלינות שונות , ואלה הציעו שני מודלים עיקריים להסבר התופעה . המודל הראשון מתבסס על גורמים מקומיים ייחודיים הקשורים למשבר החברתי והכלכלי שחווה המיעוט הערבי . מודל זה מדגיש את המתח בין אופייה המסורתי של קהילה זו לבין תהליך המודרניזציה המואץ שעברה , בין היתר , בעקבות השתלבות המיעוט הערבי במשק הישראלי ( למשל , בענפי הבניין , השירותים הציבוריים והחקלאות ) ויציאתם של ערבים לעבוד ביישובים של יהודים , לצד המשך העיסוק המסורתי בתחום החקלאות . שינויים אלו , מציע המודל , אמנם הביאו לעלייה ברמת החיים ובנגישות לחינוך גבוה , ואף לערעור המבנה ה...
אל הספר