ליאנה בדר שמונה ראשים על שולחן אחד . הזמרת על הבמה . זו אינה באמת במה , אלא חתיכת עץ אופקית המוצבת בתוך אולם שמחות עוד מאותו הזמן שבו הוטלו פקודות צבאיות אשר אילצו את האנשים להתכנס בבתיהם הפרטיים ואפשרו להם להתאסף יחד רק בנסיבות של מוות , לידה או חתונה . המסיבה נערכה במקום הזה , המיועד להתכנסויות מקומיות או לחתונות , בעיר שהגברים בה נוהגים להגר לאמריקה ונישאים שם לנערת החלומות , ועל כן הסבירות שישובו הולכת ופוחתת . האולם לא היה אולם תיאטרון של ממש , אלא שעתה רצו שיהיה כזה . תאורת ניאון קלאסית , וחוט חשמל עם נורות כחולות וצהובות שנתלה בחופזה כדי שיהלום את האירוע . משני צדי הבמה הונחו שני סלי ורדים , כנהוג במסיבות חתונה . שמונה ראשים קטנים דומים זה לזה יושבים מסביב לשולחן הסמוך לבמה . אחד מהם של ילד בן שנתיים או שלוש , היורד מכיסאו בלבושו הכחול כהה ובתספורת ה " מארינס " שלראשו , כשהוא צורח אל הזמרת שעלתה על לוח העץ של הבמה . היא החלה לשיר . לילד לא אכפת והוא אינו חושש מן הנעימה הבוקעת מכלי הנגינה של שלושה נגנים ומהזמרת ששרה , אשר הייתה אמו עד לפני שעלתה לבמה . להקה קטנה . נגן אורגן . מתו...
אל הספר