היפאא ' מג 'אדלה כתיבתה של האישה הערבייה , בסיפור וברומן , עברה כמה שלבים שנבדלו זה מזה בציריהם התוכניים , עד אשר הגיעה לרמת התעוזה הנוכחית בבחירת הנושאים , בהצגתם ובטיפול בהם . עצם העיסוק בכתיבה " נשית " יוצר סיווג מגדרי של הספרות שאינו חף מבעיות , אבל בחרתי להתמקד בה בשל העניין בהתפתחות היצירה של נשים ערביות בישראל בעולם הסיפורת . באופן כללי , עד שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים סבלה הסיפורת הנשית מייצוג חסר בספרות הערבית בישראל , הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית ( ע ' נאים . ( 223 – 222 , 1995 השיח הסיפורי על האישה הערבייה בישראל , כמו השיח הסיפורי על האישה בעולם הערבי בכלל , התאפיין בחיקוי של הזרם הדומיננטי ביצירה , שבו היה קולה של האישה עדיין חלוש ורפה . כתיבתן של נשים הציגה השקפות וערכים העולים בקנה אחד עם אלה שהציגו הסופרים הגברים . הכתיבה הנשית התאפיינה בנטייה לשטחיות , בהימנעות מטיפול בנושאים אסורים , בנהיגה על פי אמות המידה החברתיות ועל פי תבניות הביקורת והיצירה הדומיננטיות , ובהיעדר ייחודיות יצירתית . מחמוד ע ' נאים מציין כי בתחילת דרכה הייתה הסיפורת הנשית ברובה ספרות ...
אל הספר