בין ניחוח החלום לניחוח החיים: האישה ביצירתה של הסופרת סאמיה עטעוט "ריח של אדם ישֵן"

דורית גוטספלד כותרת הסיפור " ראא ' חת שח ' ץ נאא ' ם " ( " ריח של אדם ישן " , עטעוט 2008 ב ) , פרי עטה של הסופרת סאמיה עטעוט , ירדנית ממוצא פלסטיני , מכניסה את הקוראים עוד בטרם החלו לקרוא אל עולם מוזר , מסקרן ומלא סתירות , שבו לאדם ישן יש ריח . כאשר קוראים את הסיפור מבינים כי הריח הוא הריח העולה באפה של המספרת האישה , וכי מצב השינה הוא האופן שבו היא בוחרת להגדיר את מותו של אהובה . כלומר נקודת המבט הנשית מובלטת כבר בכותרת , וכפי שנראה בהמשך , היא מוסיפה לבלוט לאורך הסיפור כולו . הבלטת נקודת המבט הנשית באופן מקורי , תוך שימוש באלמנטים מודרניים ופוסט מודרניים , מאפיינת את כתיבתה של עטעוט ושל סופרות אחרות בנות דורה : היצירות מערבות בין דמיון למציאות , מערערות על הקיים ומנסות לכונן מציאות חלופית למציאות החיים שלהן . עטעוט מרבה לעשות שימוש באלמנטים סוריאליסטיים לשם תיאור מציאות החיים המסויטת והאבסורדית שבה חיות . 1 עטעוט נולדה ב 1957 בעיר שכם . היא סיימה לימודים גבוהים בבגדד בחוג למתמטיקה והחלה לעבוד בבנק הערבי בעמאן . בשנות התשעים , במקביל לעיסוקה הבנקאי , שימשה כעורכת טור שבועי בעיתון היר...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד