כצפוי , אלתרמן היה משתתף ער בדיון הציבורי על פרשת השילומים מגרמניה ( שהוא סירב לקרוא להם שילומים , שכן המונח מניח שתשלום הוא אפשרי , שהענקת פיצויים כספיים מאזנת כביכול את החשבון ) וסביב היחסים עם גרמניה בכלל . בנושא זה , שהיה נושא טעון ביותר במדינת ישראל הצעירה , 91 בנוסח המקורי שהתפרסם בעיתון מופיעים בשיר כמה בתים נוספים אותם קיצץ אלתרמן כשכינס את השיר למהדורת כתביו בארבעה כרכים שיצאה ב . 1962 92 אלתרמן היה בעד קבלת השילומים , אבל התנגד נמרצות ובעקביות לכל קשר תרבותי עם גרמניה . ראו למשל השירים : ' משמעותם של שלומים ' , הטור ב , עמ ' ; 443 ' להצגת הסרט הגרמני על ישראל ' , הטור ב , עמ ' ; 445 ' הפילהרמוניה והתרבות ' , הטור ג , עמ' ; 392 ' שיר ומשל ' , הטור ג , עמ ' ; 396 ' חוויה עברית גרמנית ' , הטור ה , עמ ' ; 165 וכן שורה ארוכה של טורים בפרוזה שכונסו במדור השמיני , ' פולמוס הנשק ' , בטור השביעי ב , עמ ' . 494 - 441 על עמדתו של אלתרמן בשאלת יחסי ישראל גרמניה ראו : לאור , 1984 א ; וייץ , . 2004 93 הוויכוח הציבורי על הסכם השילומים הוא אחד הוויכוחים הסוערים ביותר שהתנהלו במדינה . במהלך ...
אל הספר