השיר הנבואי האלתרמני נמסר מעמדה נישאת המאפשרת לדובר להקיף במבטו את ההיסטוריה הלאומית כולה ולראותה כמהלך התפתחותי קוהרנטי , עצום בממדיו . הדובר מזהה את קווי ההתפתחות במהלך ההיסטורי הזה , מאתר את הטרגיות והגדולה המאפיינים אותם ורותם את האנרגיה והעוצמה הטמונות בהם לצרכיו הרטוריים . החתירה לעבר מאגרי הזיכרון העמוקים 41 ' בארץ סיני ' , הטור א , עמ ' . 152 42 ' לילו של אליהו הנביא ' , הטור א , עמ ' . 137 ביותר , השורשיים ביותר , המכוננים של האומה סוחפת את אלתרמן לעמדה א היסטורית שמשמעותה היסטוריזציה של המיתוס ( או , בפרספקטיבה הפוכה , מיתיזציה של ההיסטוריה ) . המיתוס הדתי מנוכס על ידי אלתרמן , מולבש מדים כביכול ומגויס אל המערכה הלאומית החילונית . כך למשל מעמד הר סיני , המעמד המכונן של הדת / אומה היהודית , מנוכס על ידי אלתרמן על מנת להצדיק את פלישת צה " ל אל תוך מצרים במלחמת 1948 ואת מערכת סיני בשנת , 1956 ודמותו הפולקלוריסטית של אליהו הנביא מגויסת על ידיו על מנת להעטות מעטה של הילה חגיגית , נשגבת ורגשנית על ליל סדר ביחידה צבאית , ובהשאלה על כל התבנית הלאומית חילונית צבאית אליה נוצק הפלג הצי...
אל הספר