ליהודים , לא להישאר באירופה עם תום מלחמת העולם השנייה , למרות המסר המוצהר של שוויון זכויות ופיצויים . המיוחד במונולוג זה הוא שהוא משיג את האפקט הסאטירי שלו לא על ידי הצגת הטקסט של הדובר / ת כטקסט שקרי , מזויף , נכלולי או נלעג , אלא על ידי הצגתו כטקסט המצטיין באמת המוקרנת ממנו , כטקסט המכיל גרעין סלעי של אמת בלתי מוכחשת . הדוברת בשיר ניחנה בסוג של יושרה וגילוי לב , ועצתה היא עצה שהטקסט מאמץ בשתי ידיו . המחבר מגייס כביכול את הדוברת ומנצל את יושרה על מנת לחזק את עמדתו : כמו צל מעמך לא אזוז , כי אנחנו בברית קשורים . בצאתך ממחנה הרכוז , דע — אני מחכה בשערים . חי נחלצת ממני פתאם , אך אתך הנני , חי האל , לי דמך היה לחם אדם . איך לפתע ממך אגמל ? האפקט המיוחד של הסאטירי במונולוג דרמתי זה נעוץ בעובדה שהדוברת הינה ישרה לחלוטין . אלא שדווקא יושרה חושף את המפלצתיות המצמררת שלה : לעיני שוב וראה נא חיים כשוה לזכיות ועל . דרש נא , דרש ק ֳבל עם פצויים ודירה ומשרה מתמול ! אבל אם בינתך לא חשכה ומהבהב בה עוד זיק יחידי , — המלט ! פרץ חומות בראשך ! טוב מותך מחייך אתי . 83 הטור א , עמ ' . 20 - 19
אל הספר