בתוך הקורפוס של המודוס השנינתי / סאטירי ניתן להבחין בכמה אובייקטים מרכזיים , המהווים יעד להתקפות הסאטיריות , זאת כמובן בהתאמה עם המציאות ההיסטורית המשתנה , שבתוכה ומולה פועלים השירים , ובהתאמה עם העמדה האידיאולוגית של המחבר , שנטע עצמו בשתי רגליים איתנות בקרקעה של הציונות הסוציאליסטית המהפכנית והפך להיות אביר נאמן מאין כמוהו — נחרץ , עיקש , חשוק שיניים ומסתמר לעבר כל איום — של מסדר הסוציאליזם הלאומי היהודי . לגבי או מול כל אחד מן האובייקטים תיבנה במסגרת קבוצת השירים המתייחסת אליו עמדה רגשית וקונספטואלית ייחודית , שתסגיר למעשה את מיקומו ( של האובייקט ) ביחס למסדר זה . ניתן לראות אם כן במודוס השנינתי / סאטירי אצל אלתרמן מעין לוח מחוונים רגיש , עירני ורוטט , שערכי היסוד שלו מכוילים לערכי היסוד של הזרם המרכזי בציונות הסוציאליסטית . ככל שההתקפה הסאטירית לה זוכה אובייקט פוליטי חריפה יותר , ככל שהריחוק הרגשי או הניכור הרגשי המובע בה רב יותר , כך מצביע הדבר על ריחוקו מערכי יסוד אלה ( לפחות כפי שהם נתפסים על ידי אלתרמן ) . מיפוי האובייקטים הללו וזיהוי עוצמת , איכות וכיוון ההתקפה — מיפוי שיוצר מ...
אל הספר