2. "אתא גרציאני וישב בברני": המודוס השנינתי/סאטירי – נוכחות, עמידות, התפתחות

המודוס השנינתי / סאטירי הוא המודוס שבסימנו נולד קורפוס השירה העיתונאית של אלתרמן והוא המודוס הדומיננטי לאורך שנים ארוכות בו . 4 בדיון על מקומה של הסאטירה ביצירתו של אלתרמן נוקט דן מירון עמדה מרחיקת לכת השוללת את נוכחותו של היסוד הסאטירי לא רק בשירה העיתונאית אלא אף בפזמונים שכתב אלתרמן לתיאטרון ' המטאטא ' , המזוהים באופן שגור כפזמונים סאטיריים ( מירון , . ( 2001 אלא שדומה שקביעתו זו של מירון נובעת מהגדרה מצומצמת ביותר של המונח סאטירה ולא מהתעלמות מאופיים העוקצני ביקורתי שנינתי של השירים , שהוא מיטיב להבחין בו ולנתחו . מירון מזהה סאטירה אך ורק עם מיליטנטיות חריפה וזועמת ואך ורק עם פגיעה במרכז העצבים של החברה שבה חי הסאטיריקן . הגישה הננקטת במאמר זה אינה מגבילה את תחולת המונח סאטירה לא על פי הפרמטר של עוצמת ונימת ההתקפה ולא על פי הפרמטר של אובייקט המתקפה . זאת בהתבסס על ההכרה שכל גווני הסאטירה נושאים אותו קוד גנטי , והוא : התקפה מילולית ( או חזותית , במקרה של התיאטרון והקולנוע ) על מוסדות , עמדות או אישים , העושה שימוש בכלים של הומור , אירוניה או סרקזם . החטיבה הגדולה של שירי ' רגעים ' (...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד