בין אל-ארד לבל"ד: בחיפוש אחר הזהות הלאומית

הוחלט על רקע זה שלא להשתתף בבחירות . בשנות התשעים של המאה העשרים עוד התלבטה גם בל " ד בשאלה זו , אך אז הייתה ההכרעה קלה יותר , שכן הדיון התנהל לאחר הסכם אוסלו , שבו הכירה התנועה הלאומית הפלסטינית באופן רשמי במדינת ישראל . בבל " ד ביקשו להשתמש בכנסת כאמצעי להשגת המטרה ולא כמטרה העומדת בפני עצמה . ד " ר עזמי בשארה עצמו , יושב ראש בל " ד , הגדיר את החברות בכנסת כלי להפצת רעיונותיו . בבחירות 1996 התמודדה בל " ד ברשימה משותפת עם חד " ש . בשארה היה המועמד הרביעי ברשימה המשותפת , שקיבלה חמישה מנדטים . בבחירות 1999 התמודדה בל " ד כגוף עצמאי וזכתה לשני מנדטים . מאז מיצבה עצמה בל " ד ככוח העיקרי של הזרם הלאומי בפוליטיקה הערבית בישראל . בל " ד בחרה להשתמש בקלפיות באות הזיהוי ﺽ - צ ' ( בעברית השתמשו באות ד , כמקובל בתעתיק הפופולרי ) . זו הייתה גם אות הזיהוי שביקשו אנשי אל ארד לרשימתם בבחירות 1965 לכנסת . גם אם הייתה כוונתה של בל " ד בבחירת האות מקרית , יצרה בחירה זו רושם של המשכיות לתנועת אל ארד . יתר על כן , חיבור האותיות בל " ד , ראשי התיבות בעברית של " ברית לאומית דמוקרטית " , יוצר בערבית את המ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד