ראסם ח 'מאיסי מבוא בהמשך לדיון של הוניידה ע ' אנם בכרך זה על התפתחות המושג " נכבה " ומקומו בשיח המכונן בחוויה הפלסטינית , יעסוק מאמר זה באחת התוצאות הרות הגורל של מלחמת - 1948 אובדן העירוניות הערבית הפלסטינית בישראל , שהוא חלק מתהליך של " טיהור עירוני " ( . ( urbocide מהדיון בנושא עולה פרדוקס מרכזי : בעקבות הריבוי במספר האזרחים הערבים מכ 156 , 000 בשנת 1948 לכ 1 , 365 , 000 בשנת 2013 ( לא כולל ירושלים המזרחית ) התחדש תהליך העיור ונוצרו " ערים" ערביות ( למ " ס , ( 89 - 88 , 2014 אולם למרות זאת המחסור בעיר הוא הגורם המכריע שמיוחסים לו דפוסי ההתנהגות הסוציו פוליטיים המסורתיים והשמרניים של הערבים . הפרדוקס הזה נוצר בגלל תהליכי עיור משובשים שהולידו צורת יישוב חדשה שניתן לקרוא לה " עיר כפר " או " עיר כפרית " - יישוב שמבחינה קהילתית חברתית יש לו מאפיינים כפריים ומבחינה פיזית ותפקודית יש לו סממנים של עיר . דיון בעיר הערבית בישראל מעורר אפוא כמה שאלות : מניין נובעים הבלבול וחוסר הבהירות בהגדרה ובאפיון של היישוב הערבי כעיר ? מדוע עדיין מקובל לראות באובדן העיר והעירוניות גורם מכונן ומשפיע המעצב...
אל הספר