במהלך הקריאה ייתכן שהפריעה לחלק מכם הגישה הפרוזאית שנקטתי בכל הנוגע למושג הרגש . אם הרגש הוא מנגנון המסייע לצרכים החומריים שלנו והוא נוצר באמצעות " מכונה " הנקראת מוח , מה כבר נותר לנפש ? אם המושג המופשט ביותר בהוויה האנושית , " הרגש " , ניתן לתיאור באמצעות ריכוזי חמצן באזורי מוח שונים וזרימת חשמל בנוירונים , האם לא ניתן להשתמש בתיאור דומה עבור מכלול ההוויה הנקראת " חיים " ולוותר אחת ולתמיד על מושג הרוח ? אינני סבור כך . ההבנה המדעית מאפשרת רק תמונה חלקית ועמומה של ההתנהגות האנושית הרגשית והקוגניטיבית . התמונה בכללותה רחוקה מלהיות ברורה ואולי היא לא תתבהר לעולם . הרוח והנפש מייצגים את אותו מכלול נסתר שנמצא מחוץ ליכולת ההסבר המדעי . השאלות הפילוסופיות הכבדות על מהות הנפש והחיים נותרו בלתי פתורות . האם האדם המורכב מתאים ביולוגיים , שבהם מולקולות DNA ענקיות המורכבות מאטומי פחמן ומימן , אינו אלא סכום מרכיביו , או שבנוסף לחומר המרכיב את גופו יש עוד דבר , מסתורי , המבדיל בין החי לדומם ? דבר שבגינו חיים לעולם לא יוכלו להיווצר באופן סינתטי . בכל הסבר מדעי , החל בפיזיקה דרך הביולוגיה וכלה בכלכל...
אל הספר