דילמת האסיר היא אולי הפרדוקס השחוק ביותר במדעי החברה , ובכל זאת הוא ממשיך לתעתע לא רק בחוקרים , אלא גם בכל אלה הנקלעים למלכודותיו השונות , כלומר בכולנו בעצם . האם הכנסת הרגשות הרציונליים למשוואה תוכל לחלץ אותנו ממנו ? נחזור על הפרטים בקיצור נמרץ : שני חשודים בניסיון לשוד בנק נתפסים ונעצרים . לרוע המזל אין למשטרה כל ראיות להרשעתם והיא זקוקה להודאה של אחד מהם לפחות . חוקר פונה אל כל אחד מהאסירים הנמצאים בתאים נפרדים עם ההצעה הבאה : אם אחד מכם יודה והשני יסרב להודות ישוחרר המודה והחשוד השני יורשע בניסיון השוד וישב חמש שנים בכלא . אם תודו שניכם , נרשיע את שניכם אך נבקש עונש מופחת של ארבע שנים . אם איש מכם לא יודה , לא נוכל להרשיע אתכם בעברה המקורית , אך נרשיע אתכם באשמת נהיגה פרועה שביצעתם בעת המרדף , ועליה אתם עתידים לקבל חודש מאסר . שני האסירים שאינם יכולים לשוחח ביניהם מתבקשים לקבל את החלטתם . האם יודו או לא ? מי שישים עצמו בנעליו של אחד האסירים ייווכח עד מהרה שתמיד כדאי להודות , ללא קשר לציפיות שלך מהתנהגותו של שותפך לפשע . אם הוא יודה , אזי הודאתך שלך תקטין את עונשך בשנה ( מחמש שנים ל...
אל הספר