אנו סבורים כי החוק בדבר ציון השפעות על זכויות ילדים בהליך החקיקה הוא בעל מעמד נורמטיבי מיוחד , עד כדי הגדרתו " מעין חוקתי " , וכי הוא עומד בבירור במאפיינים של חוק מסגרת . לפיכך — גם אם לא מקבלים את הטענה בדבר המעמד ה " מעין חוקתי " של החוק במלוא היקפה — אין הצדקה להנמכת מעמדו או לצמצום משמעותו של החוק כפי שהם מתקיימים למעשה . הגיעה העת " לקחת את החוק ברצינות " . בפרק זה נבחן כמה מנגנוני אכיפה אפשריים של ההוראה בדבר ציון ההשפעות על זכויות הילד בהליך החקיקה ונמליץ על מישורים משפטיים ומוסדיים שבהם אפשר , והכרחי , לפעול להגשמת החוק . בעיקר נמליץ על מנגנונים וגורמים שאפשר להפקיד בידיהם את האחריות למימוש החוק , החל באורגנים פנימיים של הכנסת ( דוגמת ועדות הכנסת המכינות את הצעות החוק 81 כפי שהיא באה לידי ביטוי בשינויים שעבר החוק בתהליכי החקיקה . 82 בניגוד לתכלית הרביעית של חקיקת מסגרת כפי שהוצגה לעיל . לדיון במליאה , מרכז המחקר והמידע של הכנסת והלשכה המשפטית ) , עבור בוועדת השרים לענייני חקיקה וכלה בביקורת שיפוטית לפני החקיקה ואחריה . הנחת מוצא חשובה ביסוד ההמלצות שלנו היא שהביקורת השיפוטית מכ...
אל הספר