ביטוי בהימנעותו מקביעת פרמטרים ברורים ומחייבים להצעות החוק , כמו גם בהתעלמות מהצורך בהקמת גוף מקצועי שיהיה אמון על הערכת ההשפעות הנדרשת . כנגזרת של טענה זו אפשר גם לטעון כי אין לייחס לחוק את המשקל הנורמטיבי המוקנה , למשל , לחוק יסודות התקציב . אנו סבורים כי נכון יותר לראות בסמליות צעד ראשון בדרך להשגת מטרות עומק ארוכות טווח יותר , המתחייבות מהמעמד המיוחד של ילדים כקבוצה חסרת ייצוג ישיר בפרלמנט . הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בכך שהחוק קובע הסדר מפורט הנוגע לחובה לציון השפעות ובכך שהוא מסמיך את שר המשפטים ואת יושב ראש הכנסת לבצע קונקרטיזציה של ההסדר בתקנות . הסמכה זו שוללת את האפשרות שהכנסת ביטאה בחוק זה מטרה סמלית ריקה . לפיכך , לדעתנו , ניתוח החוק בפרספקטיבה של חקיקת מסגרת מוביל גם הוא למסקנה שיש להעניק לו מעמד חשוב מזה המיוחס לו היום . נוסף על אופיו המעין – חוקתי יש לחוק הילדים מאפיין מיוחד , שעשוי להעניק לו עליונות נורמטיבית על פני חקיקה רגילה . המשפט הישראלי מייחס עליונות נורמטיבית מסוימת לחקיקת מסגרת , קרי חקיקה המבנה ומסדירה הליכי חקיקה עתידיים בתחום מסוים . בתורת המשפט ובחיי המעשה של...
אל הספר