החוק לציון מידע בדבר השפעת חקיקה על זכויות הילד , התשס " ב - 2002 ( להלן : " חוק הילדים " ) , דורש מהמחוקק לציין בדברי ההסבר להצעות החוק המוגשות לקריאה ראשונה את השפעותיהן הפוטנציאליות על זכויות ילדים . יוזמי ההצעה — חברי הוועדה לזכויות הילד של הכנסת — סברו שבכך יתאפשר להעלות את המודעות בקרב מקבלי ההחלטות למעמד הילד כנושא זכויות עצמאי ולקדם סדר יום התומך ומרחיב זכויות ייחודיות אלה . בעשור שחלף מאז נחקק החוק אכן השתפר המעמד הכללי של זכויות הילד בחקיקה , אך ההוראה הספציפית שבחוק הילדים , בדבר ציון השפעות חקיקה , נדחקה לקרן זווית . המדינה אימצה גישה הרואה בחוק הילדים חוק מנחה שאין לייחס משמעות מרחיקת לכת להפרתו . כך , למשל , נמנעו הגורמים האחראים ליישום החוק — שר המשפטים ויושב ראש הכנסת — ממימוש הסמכות שהוקנתה להם בחוק ולא התקינו תקנות להבהרת ההיקף של הערכת ההשפעות הנדרשת . יחס זה הוביל לכך שההוראה בדבר ציון ההשפעות הפוטנציאליות בהצעות חוק מתממשת בצורה פורמלית בלבד , כאשר במקרים רבים הניתוח אינו מעמיק דיו ואינו מציג את התמונה המלאה , ולעתים קרובות כלל אינו קיים . גם הביקורת השיפוטית לא יי...
אל הספר