שרה ' לה ואני שיחקנו קלאס בחצר בית הספר . לפתע ניגש אליי המחנך שלי המורה ביתן ואמר : " אני רוצה לספר לך משהו . בואי לכיתה בבקשה " . נכנסנו לכיתה , והוא התיישב ליד השולחן והזמין אותי לשבת לידו . " אני בא עכשיו מישיבת מורים " , אמר , " המנהל סיפר לנו שהנהלת התאטרון החליטה להקים עתודת שחקנים צעירים . התאטרון רוצה לעבוד עם ילדים בעלי כישרון משחק . שחקני ' הבימה ' ידריכו אותם " . ישבתי מרותקת והקשבתי בסקרנות . חיכיתי לשמוע איך אני קשורה לזה , ואז אמר המורה ביתן : " המורה נחמה ואני המלצנו שיכללו אותך בעתודה הזאת " . " יופי " , עניתי בביישנות . " שחקן התאטרון שמתגורר בבן יהודה , מול מעונות עובדים ח ' , פה סמוך לבית הספר , ינחה אותך " , המשיך ביתן , " את צריכה להתייצב בביתו מחר בשעה ארבע אחר הצהריים " . בדיוק באותו רגע נשמע צלצול הפעמון , והילדים החלו להיכנס לכיתה . השיחה עם המורה ביתן הסתיימה . התרגשתי מאוד וחשבתי ששיחק מזלי . כל הלילה חיכיתי שיעלה הבוקר ותתקרב השעה שאפגש בה עם שחקן אמתי , והוא ינחה אותי . הגעתי לפני הזמן וחיכיתי בחוץ עשר דקות . בארבע בדיוק צלצלתי בדלת . כשנפתחה ראיתי לפניי ש...
אל הספר