ישבתי עם שתי חברותיי בקפטריה של הפקולטה למשפטים . סיפרתי להן על החלטתי לפרוש מעולם המשפט ולהקדיש את זמני לתחומים אחרים . " את לא חוששת מהמצב החדש שייווצר ? בעולם המשפט הגעת לראש הפירמידה , את במעמד בכיר , את הדמות המובילה . ברור לך שבמה שלא תעסקי תצטרכי להתחיל מתחתית הסולם . את לא מפחדת מהירידה במעמדך המקצועי ? " שאלה אחת מהן . " כן , אין ספק שמשמעות ההסבה המקצועית היא ירידה במעמד המקצועי ; תצטרכי לכבוש מחדש את מקומך בין אנשים שלא מכירים אותך בכלל " , החרתה החזיקה האחרת . " בנות " , אמרתי , " יש לי חששות , ואפילו חששות כבדים . אני יודעת שלא יהיה לי פשוט להשתלב במקום חדש , בפרט שאני זקנה , ובכל מקום שאגיע אליו הסיכוי הוא שהרוב יהיו צעירים ממני לפחות בשנות דור אם לא יותר . אני בהחלט פוחדת שאתקשה ללמוד ולקלוט חומרים חדשים " . " אז אולי בכל זאת לא תפרשי ? " הציעה חברתי האחרת . חשבתי רגע ועניתי : " שקלתי את היתרון שבהתחדשות מול החיסרון של ההתחלה מאפס בשל גילי , ואפילו בתנאים עוד פחותים מזה . אני צריכה לומר לכן שהכף נוטה בבירור אל עבר היתרון . האמינו לי , די לי במחשבה על האלטרנטיבה , שמשמעות...
אל הספר