ג'מילה

כנשים רבות העובדות לפרנסתן מחוץ לבית , נאלצתי גם אני להיעזר בשירותיה של עוזרת בית . כשנכנסנו לביתנו החדש ברובע היהודי , שאלתי את בעלי הדוכנים בשוק שברחוב השלשלת היכן אוכל למצוא עוזרת . רובם ככולם המליצו שאפנה לנזירות המוכרות עבודות רקמה ברחוב הנוצרים . מיהרתי אל הנזירות , התדפקתי על דלתן והסברתי להן את מבוקשי . הן שמחו לשמע דבריי , וקראו מיד ובקול רם : " ג ' מילה , ג ' מילה ! " הדלת שבקיר הפנימי נפתחה , ולחדר נכנסה ג ' מילה . לא אשכח את ההתרשמות הראשונית שלי . היא הייתה ציורית כל כך , שרק חבל שאני לא יכולה לאייר אותה במקום לתארה במילים . דקת גזרה וגבוהה , היא צעדה פנימה באצילות שהזכירה סייחה צעירה , עטויה כולה בשחור , כמו עולות הרגל הנוצריות הצועדות לפעמים בתהלוכה בעיר העתיקה . את גופה עטפה שמלה שחורה צמודה , וראשה היה מכוסה בצעיף שחור שהסתיר את שערה ; רק צמתה האפורה השתלשלה מתחתיו . נעליים שחורות רכוסות בשרוכים סגרו על רגליים דקיקות דקיקות , אבל הדבר הבולט ביותר במראה שלה היה עור פניה . מעולם לא ראיתי עור פנים קמוט כל כך . היא לא הייתה זקנה ; מלאו לה חמישים בלבד . אבל עור פניה היה כמו...  אל הספר
עם עובד