כשהחלטתי להתגורר ברובע היהודי , לא נתתי לעצמי דין וחשבון כן ואמתי בנוגע למשמעות המתחייבת ממגורים במקום מיוחד זה . פשוט מילאתי את תשוקתי העזה לחזור למקורותיי . התעלמתי מהעובדה שמגורים ברובע משמעותם במקרה הטוב לחיות בשכונה שרוב תושביה דתיים . עד לרכישת הדירה ברובע היהודי חייתי בסביבה חילונית , ומעולם לא היה לי שיג ושיח עם אנשים שומרי מצוות . לא היה לי מושג , ולו הקל ביותר , בהלכות הדת או במתחייב מהמנהגים ומהמסורות . מבחינתי להיות יהודייה פירושו להיות ישראלית . לא ראיתי ביהדותי סממן של דתי . הפעם הראשונה שנדרשתי להתעמת עם המציאות הדתית של הרובע היהודי הייתה באספת המשתכנים הראשונה . קיבלנו זימון לאספה זו זמן רב לפני שהייתה דירתנו מוכנה . גדעון היה עסוק כרגיל , ואני באתי בגפי . האספה התקיימה בבתי מחסה , ועצם הרעיון שאשב בבתי מחסה , בביתה של הבאבע פיניה שלי , עורר בי התרגשות גדולה . אבל כשנכנסתי לחדר התחוורה לי מציאות שעדיין לא ידעתי איך להתייחס אליה — אני הייתי המשתכנת החילונית היחידה בחדר . יתר המשתתפים היו רובם גברים , קצתם חובשי כיפות סרוגות , והשאר חרדים . שערן של מעט הנשים שהשתתפו באספ...
אל הספר