במלחמת ששת הימים שירת גדעון בעזה . אני , מתמחה במשפטים באותה תקופה , ישבתי במשרדו כדי לתת מענה ללקוחותיו כמיטב יכולתי . לפתע נשמעה דפיקה בדלת המשרד . שמעתי צעדים עולים במדרגות המובילות לאולם הכניסה . שמעון בוזגלו , לקוח שגדעון טיפל בתאונת העבודה שלו , ואדם שנגרר אחריו , חצו את דלפק הקבלה . בשעת הטיפול בעניינו של שמעון סיכם גדעון עם נציגת הביטוח הלאומי שיהוונו את קצבתו , וכסף זה יושקע במניות מלון בבאר שבע . תמורת השקעה זו ישמש שמעון פקיד קבלה במלון , וכך תובטח לו תעסוקה על אף נכותו . כספי הביטוח הלאומי היו אמורים להיכנס לחשבונו של שמעון בתוך חודש ימים . בעת חתימת ההסכם עם המלון הפקיד שמעון המחאות דחויות לחודש ימים בשיעור הסכום שהביטוח הלאומי התחייב לשלם לו . שמעון והמלווה שלו התעלמו משמחה המזכירה שישבה בדלפק הקבלה ונכנסו לחדרי מבעד לדלת הפתוחה . שמעון לא נראה כתמול שלשום . הוא לא היה מגולח , זיפי זקנו מזדקרים , עיניו אדומות , לבושו פרוע , ותחת בית שחיו חבילה מוארכת ומוזרה עטופה בנייר עיתון . כך גם נראה המלווה שלו ; עיניו טרוטות ולבושו מרושל . שניהם נעמדו במרחק של מטר וחצי בקירוב משולחן ...
אל הספר