גדעון ואני באנו מעולמות שונים . אני הייתי ילדה מפונקת , בת למשפחת תעשיינים שלא חסרה דבר , ואילו הוא עבד כפועל מגיל ארבע עשרה כדי לפרנס את אחיו ואת אמו הגרושה . אבל גם כאן התערבה ידו העלומה של הגורל . בספטמבר 1955 מבטים מצטלבים , ניצתת להבה , שבועות אחדים חולפים , חופה וקידושין . גדעון , ששימש באותה עת מזכיר מועצת פועלי באר שבע , הרבה להשתמש במונחים " בורגנות " ו " מעמד הפועלים " , כדי לתאר את הפער בין העולמות שבאנו מהם , ונהג לשיר לי את השיר הזה : על שפת הים בבת גלים , שם הזוגות מטיילים . שניהם עומדים , שניהם בצל , היא בורגנית והוא פועל . פועל אומלל , פועל מסכן , אותה אוהב והיא גם כן . במצוות אבי ובמימונו רכש גדעון ממנהל מקרקעי ישראל מגרש בעיר העתיקה של באר שבע , באזור שנחשב שכונת הווילות . על מגרש זה היינו אמורים לבנות את ביתנו . המגרש גבל בווילה שהתגורר בה מנכ "ל " מפעלי ים המלח " דאז . הווילה הייתה רכוש " מפעלי ים המלח " . ממול עמד ביתו של ראש העיר דוד טוביהו . הבית היה רכוש " סולל בונה " . סמוך לביתו עמדו בתיהם של מנכ " ל " חרסה " ושל מנכ " ל " סולל בונה " . בתים אלו היו רכוש " כור...
אל הספר