נהניתי מחיי הסטודנטיאליים בעיר האורות . למדתי וביליתי ורוויתי נחת כמו שרק אפשר כאשר את סטודנטית צעירה בפריז . לקראת סוף שהותי המתוכננת הוצעה לי מלגה מיוחדת לשנת לימודים נוספת . עטתי על הצעה זו כמוצאת שלל רב ותכננתי לפרטיה את שהותי המוארכת בעיר התוססת . מי שקלקלה את חלומותיי המתוקים הייתה גברת מלצר , שראתה את עצמה כמעין אפוטרופסית שלי בפריז בהוראתה של אמי . בתפקידה זה ניסתה גברת מלצר לשדך לי את בניהן של המשפחות היהודיות העשירות יוצאות פולין שהתגוררו בפריז . יום אחד טמנה לי מלכודת ופיתתה אותי להיפגש אתה בקפה דה לה פה ליד האופרה . התייצבתי בשעה היעודה . להפתעתי , מצאתי אותה כשהיא מוקפת בלהקה של אימהות יהודיות עטויות במיטב פרוותיהן וענודות ביהלומיהן הנוצצים . לאחר שיחה קצרה עמדתי על טיבו של הזימון והבנתי את הסיטואציה המצחיקה שנקלעתי אליה : למעשה באו האימהות לבחון אותי , לראות אם אני כלה ראויה לבניהן . כשהובהרו הדברים , הודעתי שאני מסרבת בכל תוקף להיפגש עם החתנים המיועדים . גברת מלצר הנזעמת לא הבינה איך רווקה כמוני יכולה להעלות על דעתה לסרב לשידוכים מפתים כל כך ... היא הגיעה למסקנה שרק סיבה...
אל הספר