לימים נקראתי לחפור בשלישית . הימים היו ימי ההמתנה טרם מלחמת ששת הימים . ביום העצמאות , 14 במאי , 1967 זרמו לסיני יחידות רבות של צבא מצרים , וחיילי האו " ם נצטוו להתפנות . יומיים מאוחר יותר סגר גמאל עבד א נאצר את מצרי טיראן וסנפיר לשיט של אניות ישראליות . בשלב מאוחר יותר הכפיפו את עצמם צבאות סוריה וירדן וחילות משלוח עיראקיים וסעודיים לפיקוד הצבאי המצרי . היה חשש רב שצבאות ערב ינסו לבתר את המדינה לשניים באמצעות תקיפת המותניים הצרים של ישראל באזור נתניה או באמצעות פריצה מרצועת עזה ובידודו של הנגב מהמדינה . מצב הרוח בארץ היה קשה ביותר . יהדות העולם חששה אף היא לגורל המדינה . ליזל , אחייניתו של דודי מקס , שלחה לי מברק דחוף מפריז . היא ביקשה שאשלח אליה מיד את בנותיי כדי להצילן מציפורניה של המלחמה המאיימת עלינו . הודינו לה כמובן על נדיבותה , אבל השארנו את הבנות אתנו בבית . באותם ימים התגוררנו בשכונת רסקו בבאר שבע . תושבי העורף נדרשו להכין מקלטים . כיוון שגרנו בבית חד קומתי מוקף גינה , הוצע לנו לחפור שוחה בחצר ביתנו . וכך , בפעם השלישית בחיי מצאתי את עצמי חופרת . היה עלינו לחפור שוחה ארוכה מאו...
אל הספר