בצהרי יום שישי ה ' באייר , 14 במאי , 1948 הכריז דוד בן גוריון על עצמאותה של מדינת ישראל . אף שהמנדט הבריטי עמד לפוג רק בחצות , הוקדם טקס הכרזת המדינה לשעות הצהריים כדי למנוע חילול שבת . באותו היום לא משנו הוריי ואני ממקלט הרדיו . הטקס הועבר בשידור ישיר ב " קול ישראל " . לבנו רחב ורטט לשמע הכרזתו של בן גוריון . בירכנו על מזלנו , על שזכינו לחיות בתקופה שקמה מדינת היהודים . היינו באופוריה ולא ידענו את נפשנו מגודל החוויה . ידענו שמצפים לנו ימים קשים , אבל באותו הרגע דבר לא היה יכול להעיב על התרוממות הרוח שחווינו . בבוקר שלמחרת ההכרזה פלשו לארץ הצבאות הסדירים של חמש מדינות ערב , ופרצה מלחמת העצמאות . בחמש לפנות בוקר באותה השבת התדפקו על דלת ביתנו . היו אלה הקשרים שהודיעו לי שעליי להתייצב מיד בשדה דב . המשימה שלי הייתה לחפור שוחות , כדי שיהיה לעובדי שדה התעופה מקום להסתתר בו אם יפציצו את שדה התעופה מהאוויר . כעבור דקות מספר כבר הייתי בדרכי למשימה . בשדה דב חילקו אותנו לזוגות . כל זוג התבקש לחפור שוחה . בת זוגי הייתה חברתי הטובה שרה ' לה , לימים אשתו " הקטנה" של אפרים קישון . שרה ' לה ואני — ...
אל הספר